נידמה לי שאתן רובכן תגידו לא אבל אצלי זה ככה.
אני מאוהבת בשני בנים לאחד מהם קוראים אלברט ולשני תום.
אני יותר אוהבת את תום כי הוא טוב-לב,חכם,נחמד,אדיב ונדיב,וחמוד!!
אלברט לא דיבר איתי אפילו פעם אחת מאז שראיתי אותו לראשונה,ואותו דבר לגבי תום... :(
אז לפני אתמול קרא הדבר הכי נורא שקרא לי אי-פעם...
אני אספר לכן מה בדיוק קרא...
היום בשעה 10:09 אלברט שאל "את פנוייה אחריי הלימודים?" הוא שאל חשבתי שהוא התכוון למישהי אחרת ואז הוא נגע בי ושאל שוב "את פנוייה היום אחריי הלימודים? כן או לא?" והבנתי שהוא התכוון עליי.
ואז השבתי לו "כן,למה אתה שואל?" ואז הוא השיב לי "אני רוצה שניפגש היום בשעה 14:05." ואז אמרתי "בסדר..." בקול נאנח אבל בתוך תוכי הלב שלי רקד,אני אהבתי את אלברט כי הוא קשוח,אמיץ ממורים,ויכול לעשות דברים כמו בריחה מבי"ס...
אבל אז שאלתי אותו "איפה ניפגש?" והוא השיב לי בקוצר רוח "בספסל שבקצה הרחוב אני הגיע לשם במכונית שלי." אני מכירה את קצה הרחוב כבר הרבה שנים,כי בכיתה ג' כל הכיתה הייתה הולכת לשם כדי ליראות את השקיעה היפה והכוכבים,ולא עברו שם אנשים כל האנשים היו בבתים,או במכוניות.
הגעתי לשם אם שמלת מלמלה אדומה בשעה 14:02 ואחרי דקה הוא הגיע במכונית האדומה שלו וסימן לי להיכנס.
ניכנסתי והוא ניכנס וישב לידי.
ואז הוא התחיל לטפס על צוורי ואני הנחתי לו להמשיך ואז הוא הגיע לשפתיי ונשק לי,ואני המשכתי איתו.
ואז בלי ששמתי לב הוא השכיב אותי בנחת על המושב,שם את ידי מתחת לגבי,והרים את שימלת המלמלה שלי,ואז הוא הוריד לי את התחתונים,והתחיל במעשיו.
ביקשתי מימנו "תפסיק בבקשה..." אבל אז הוא אמר בקול ערמומי וזדוני "חשבתי שאת רוצה את זה!!" וצחק צחוק ערמומי...
כל פעם הוא חדר לי עמוק יותר ויותר במהירות עצומה יותר ויותר כאב לי,שרף לי,לא יכולתי יותר וניכנעתי וכשניכנעתי הוא התחיל לעשות את זה נורא עמוק עד שצווחתי.
צווחתי לשלוש שניות אחדות ופיתאום כדי שלא ישמעו הוא נישק אותי והצווחה הסתיימה.
ואז הוא שוב פעם עשה עמוק יותר מזה שבגללו צווחתי ניסיתי לצווח שוב אבל הוא שם לי נייר בתוך הפה כך שלא יכולתי לצווח או לצעוק.
השעה היתה 15:36 והוא עשה לי את זה נורא נורא נורא עמוק עד שלא יכולתי לינשום לדקה ואז הוא אמר "מריאן אני מקווה שניתראה כאן שוב מחר!!" וציחקק צחוק מרושע.
לא יכולתי לקום ואז אלברט אמר "את רוצה שאני ימשיך? אין בעיה! אני ימשיך ככה כל היום!!" לבשתי את התחתונים שלי ורצתי משם לאמצע הרחוב בעודי בוכה וניתקלתי בתום ושנינו נפלנו.
אני אמרתי בקול בוכים מנסה להסתיר דמעותי "סליחה אני יעזור לך להרים את התיק..." ואז הוא שאל "למה את בוכה?" ואני אמרתי לו בקול חושש "אנסו...אותי!" והתחלתי ליבכות.
ואז תום שאל "מי?" ואני אמרתי לו "אל..בר..." ואז הוא השלים אותי "אלברט?" והנהנתי.
הוא פער את פיו לרווחה כאילו הוא רוצה ליבלוע זבוב.
ואמר "חייב לרוץ!" ואץ משם במהרה.
רצתי הביתה במקסימום מהירות ריצתי.
;){kind=link}